קרנות מחקות – ETF

בשנייה הראשונה לא נשמע מבטיח, אבל הכלי הזה הוא יותר ממה שחשבתם.

תשואות יפות ויציבות לאורך זמן, רבות מקרנות ה ETF מחלקות דיבידנד קבוע, בתי ההשקעות שמנהלים אותן מבצעים עבורנו עבודת מחקר וניתוח הסיכונים על כל נייר בקרן משהו שהמשקיע הממוצע לא יכול או לא יודע לעשות.

לכן קרן מחקה – ETF בסבירות מאוד גבוה תשיג תשואה עודפת על תיק ממוצע של משקיע ממוצע.

אני לא אומר דווקא לקחת את הקרנות המחקות ולהסתפק בתשואה שלהן בלבד. אבל כן חושב שחלק משמעותי בתיק צריך להיות קרנות מחקות. לא משנה באיזה תחום הן מכיוון שהן מראש סוג של פיזור הסיכון גם אם לקחנו את האפיק הכי אגרסיבי, בהן יהיה פיזור שיכול קצת יותר להגן עלינו.

יש אפשרות נוספת להשתמש בקרנות המחקות והיא לחקות את הקרנות. כל קרן מפרטת באילו ניירות היא מחזיקה ואנחנו יכולים לבחור את הניירות המתאימים לנו וכך אם מעוניינים אפשר למקד את האחזקה ולהשיג כיוון יותר ברור על מניה שמישהו עם כסף גדול מאמין בה ויש לזה משמעות גדולה. ההבדל בין משקיעים פשוטים לבין קרנות מחקות – ETF שאנחנו רק יכולים לנחש, בתי ההשקעות הגדולים שמנהלים את הקרנות יכולים גם לנווט את המניה רק מעצם ההשקעה והאמון שהם נותנים במניה וגם לנושא הזה צריך לתת דגש.

על כל מניה שנמצאת בקרן אפשר לראות את אחוז וכמות האחזקה של הקרן בנייר וכך להעריך שאם האחזקה של בית ההשקעות גדולה יותר בנייר מסויים או שבית ההשקעות הגדיל את האחזקה לאחרונה בכמות משמעותית אז ניתן להעריך כי בית ההשקעות צופה עליה וניתן להסיק שאכן תהיה עליה.

קרנות מחקות מנוהלות על ידי בתי ההשקעות הגדולים והשם שלהן מעיד על הרכב המניות שלהן. מי מאיתנו לא שמע שמדד ה S&P שבר שיאים, מניות הטכנולוגיה ממריאות או כל מדד אחר שהוא הדבר החם. הקרנות האלו עושות לנו את העבודה הזו ומאפשרות לנו לרכב על הגל של כל המדדים והתחומים האלה גם מבלי להבין או להכיר מניה או חברה ספציפיים שזה יתרון גדול למשקיע קטן. ישנן קרנות המשקיעות כמעט בכל תחום, מאנרגיה ירוקה או דווקא נפט וגז, סחורות ואג"חים, כל תחום שתחשבו ככל הנראה קיימת קרן כזו. כל בית השקעות מנהל באופן קצת שונה את הקרנות המחקות וגובה עמלות שונות, לכן גם אם יש שתי קרנות שעוסקות באותו תחום והן מבתי השקעות שונים התשואה כנראה תהיה שונה וכדאי לעשות את ההשוואה בתשואות בינהן.

בסיס נתונים טוב לאיתור קרנות לפי סקטורים מצורף כאן

לשם המחשת התשואות אתן דוגמאות מהקרנות הקיימות אצלי בתיק

סימול הקרן	תשואת התחום – 10 שנים אחרונות(התשואה הממוצעת לשנה)	תשואת הקרן – 10 שנים אחרונות(התשואה הממוצעת לשנה)	תחום הקרן
VGT	8.7%	20.5%	מחקה מדדה – MSCI-טכנולוגיות מידע
VO	7.9%	12.4%	מחקה מדד – MID CAP
VOO	7.3%	13.8%	מחקה מדד –  S&P 500
VOOG	9.5%	16.3%	מחקה מדד –  S&P 500 חברות גדלות
QCLN	אין נתונים אבל דווקא בתחום האנרגיה הירוקה כמעט כל מניה המריאה	16.5%	מחקה מדד –  נאסדק אנרגיות ירוקות

ETF – תעודת סל היא תעודת התחייבות הדומה לאיגרת חוב ומונפקת על ידי גוף פיננסי. התעודה נסחרת בבורסה לניירות ערך ומאפשרת למשקיע לעקוב אחר נכס בסיס כגון: מדדי מניות, מדדי איגרות חוב, שערי מטבע חוץ, סחורות ועוד.

למשל, רכישת תעודת סל העוקבת אחר מדד הנאסד"ק 100, מדד הכולל את 100 החברות הטכנולוגיות הגדולות והסחירות ביותר בבורסת הנאסד"ק, דומה לרכישת כל 100 המניות הנכללות במדד על פי משקלן היחסי במדד, בניכוי דמי ניהול, אם אלו קיימים וללא כל צורך בהמרת המטבע ובעלויות הנובעות מהמרה זו. מחירה של תעודת סל נגזר ממחיר נכס הבסיס אליו היא צמודה ועל פי נוסחה הקבועה מראש בתשקיף התעודה. כלומר שנוצר קשר מתמטי בין מחיר התעודה למחיר נכס הבסיס אחריו היא עוקבת.

מנפיק התעודה מבטיח לקונה להחזיר לו את כספו בכל רגע נתון או בתום תקופה מסוימת, בתוספת השינוי בנכס הבסיס אחריו התעודה עוקבת, ובניכוי עמלות. פרעון התעודה בכל רגע נתון ניתן בדרך כלל רק לגבי סכומים משמעותיים החל ממאות אלפי שקלים. ברגע הרכישה, על המנפיק לרכוש את נכס הבסיס כדי ליצור מצב של אחידות בין התחייבויותיו (תעודות הסל שנמכרו) לבין הנכסים אותם הוא מחזיק כנגדן. פעולת הרכישה של המנפיק נקראת "התכסות". מרגע שהמנפיק התכסה והתחייבויותיו שוות בכל רגע לנכסים אותם הוא מחזיק, יכול המנפיק לפרוע את התעודות על פי דרישה וללא קשר לשינויי המחיר בנכס הבסיס.

הרעיון ממנו "נולדו" תעודות הסל החל במחקרים בתחומי ההשקעות הטוענים כי עיקר התשואה בתיק ההשקעות נובע מהקצאת הכספים לאפיקים השונים (Asset Allocation) וכי חלק שולי ממנה נובע מבחירה מדויקת של ניירות ערך. מחקרים אלו טענו כי בחירת הנכסים (Stock / Bond Picking) על ידי הערכות מסוימות, אינה הגורם המבדל את התשואות של מנהל השקעות אחד ממשנהו. שינוי התפיסה הוליד את תעודות הסל שתכליתן היא מעקב אחרי נכסי בסיס שונים כדוגמת מדדים, מטבעות סחורות וכולי.

תעודות סל מונפקות בבורסות שונות ברחבי העולם. בישראל הונפקה תעודת הסל הראשונה (ETN) בבורסה לניירות ערך בתל אביב במאי 2000 על ידי חיים אבן זהב בתפקידו כמנכ"ל פסגות אופק מוצרים פיננסיים (מקבוצת בנק לאומי). שמה של תעודת הסל הראשונה היה "תאלי 25" והיא עקבה אחר מדד ת"א 25, לראשונה היה ניתן להשתמש בתעודת הסל תאלי 25 כנכס בסיס למסחר באופציות על מדד ת"א 25. מאז התפתח הענף ובשנת 2013 כלל למעלה מ-530 תעודות שונות שניהלו סך נכסים של כ-113 מיליארד שקלים.

בארצות הברית מכונות תעודות הסל בשם Exchange-traded note‏ (ETN), אך המסחר בהן נפוץ פחות בהשוואה למסחר במכשיר דומה בשם קרן סל Exchange-traded fund‏ (ETF) שההשקעה בו מגלמת סיכון מנפיק קטן יותר.^[1]

מתוך ויקיפדיה

גילוי נאות: מחזיק ישירות בקרנות מחקות ,VGT ,VO , VOO , VOOG , QCLN וככזה בעל עניין אישי בהן. האמור מוגש כבסיס למחקר ראשוני — אין לראות בכתוב המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, לרבות ניירות הערך שהוזכרו לעיל, ו/או כייעוץ השקעות ו/או כתחליף לייעוץ השקעות המותאם לצרכיו המיוחדים של כל אדם