IRA ניהול והשקעה עצמאית

בישראל מדובר על ניהול קופה אישית בקרן השתלמות או קופת גמל נזילה. ההסכם בין העמית לבין חברת הניהול של קופות הגמל יכלול את כל ההסכמים הרגילים של עמית מול חברה המנהלת קופת גמל, וכן הסכמים על דמי משמרת ניירות ערך ודמי ניהול, גם אם מופחתים. ההסכמים יעמדו בכל התקנות הרלוונטיות וחוקי הגמל עם התאמות לקופה מנוהלת אישית. גם כללי המיסוי בקופה יחולו במלואם על קופה מנוהלת אישית^[6].

על פי החוק בישראל, כספי העמית בקופה מנוהלת אישית, יושקעו אך ורק לפי הוראתו של העמית או על פי מי שהסמיך העמית ועל הסמכה זו לא תטיל החברה המנהלת כל מגבלה, מה גם שהעמית יכול להחליף את המוסמך על ידו בכל עת. העמית יכול לבצע את ניהול ההשקעות בקופה העצמאית על ידי מנהל תיקים מורשה או כל אדם אחר אשר יחליט עליו במגבלות חוקי המדינה. מנהל תיקים מורשה יעביר לחברה המנהלת את כל הנדרש ממנו כחוק לפני תחילת פעילותו בקופה של העמית.

מגבלות השקעה בקופת גמל בניהול אישי בישראל

1. הכספים יושקעו רק בניירות ערך סחירים, בפיקדונות וביחידות בקרנות נאמנות (כולל קרנות חוץ).
2. הכספים יושקעו רק בישראל או במדינת חוץ מאושרת.
3. אין להשקיע במוצר מובנה ובמספר מכשירים נוספים עליהם יכול להורות הממונה במשרד האוצר.
4. הכספים לא יושקעו באופציות, למעט רכישת אופציות מכר, ובלבד ששוויין לא יעלה על 5% מהשווי המוערך של הקופה.
5. השקעה בני”ע סחירים של תאגיד מסוים לא תעלה על 10% משווי הקופה. יוצאים מן הכלל יהיו תעודת סל, קרן חוץ או אג”ח מדינת ישראל או מדינת חוץ מאושרת.
6. עמית אמור להקפיד על כללים אלו כאשר החברה המנהלת אמורה להשגיח על כך באופן שוטף, ובאופן מנדטורי לפחות אחת לרבעון, בסופו. אם לא יתקן העמית עיוותים אלו, אם נוצרו, תוך זמן מוגדר לאחר התראה של החברה המנהלת, האחרונה תחסום את חשבון הקופה לפעילות, למעט פעילות שנועדה לתקן את העיוות כאמור.

בספטמבר 2012 הוגשה עתירה לבג”ץ, על ידי הראל פרימק ועמותת “הקואליציה האזרחית” הדורשת ממשרד האוצר לאפשר ניהול אישי גם של כספי פנסיה לשכירים. ביולי 2013 פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות שירחיבו את זכות הניהול האישי גם לקופות גמל של שכירים, תחת מגבלות מסוימות.

בינואר 2016 אישר בג”ץ ניהול אישי של קופות גמל גם על ידי שכירים. זאת כתוצאה מהיענות משרד האוצר לבקשת שופטי בג”ץ בהידברות בין הצדדים. תקנות המאשרות את השינוי אמורות להיות מוגשות לוועדת הכספים של הכנסת תוך כחודש.

קופת גמל בניהול אישי הוצגה לראשונה בשנת 1974 בארצות הברית עם חקיקת חוק “בטיחות הכנסה של עובדים פורשים” EIRSA. משלמי מס יכלו להפריש סכום מסוים משכרם לחיסכון לפרישה, ולהקטין בסכום זה את הכנסתם החייבת. בשנת 1981 נחקק “חוק התאוששות כלכלית” ERTA של ארצות הברית בו הסכים האוצר האמריקאי לכל משלמי מס תחת גיל 70 להפריש לחשבון IRA, בלי קשר לאם הם מכוסים תחת החוק. גם תקרת ההפרשות הועלתה וכן התאפשר להפריש סכום נוסף בשם בן זוג שאינו עובד. חוק שינוי המס של 1986 הוריד בהדרגה את ניכוי המס לחוסכי IRA בעלי ההכנסות הגבוהות ושמכוסים תחת קופת גמל של מקום העבודה, אבל אלו שהכנסותיהם הייתה מעל לרמה המרבית וללא הפרשה ממקום העבודה, עדיין יכלו לעשות הפקדות, אם כי לא מנוכות, ל-IRA שלהם.

בארצות הברית קיימים מספר סוגי IRA, הנפוצים בהם:

• רות’ IRA – הפקדות נכנסות עם נכסים לאחר מיסוי, כל עסקה נעשית ללא השפעת מס, ומשיכות בדרך כלל הן ללא מיסוי. על שם סנטור ויליאם וי רות’ ג’וניור^[1] הוצג כחלק מחוק 1997 להכלת משלמי מס.^[2]
• מסורתי IRA – הפקדות פטורות ממס בדרך כלל, הפקדות הנעשות עם נכסים לפני מיסוי. לכל העסקאות והרווחים בתוך ה-IRA אין השפעה של מיסוי, ועל משיכות בזמן פרישה גובים מס כמו הכנסה (למעט חלקם של המשיכות שקשורות להפקדות שלא נוקו ממס במקור בזמן ההפקדה). בהתאם לסוג ההפקדה, IRA מסורתי יכול להיקרא “IRA פטור” או “IRA לא-פטור”^[3].
• Self-Directed IRA – הפרשה שנותנת למעסיק (בדרך כלל עסק קטן או אדם עצמאי) לעשות הפקדות לתוכנית גמלאות לתוך IRA מסורתי שנפתח על שם המעסיק, במקום קרן פנסיה בשם החברה^[4].
• IRA פשוט – תמריץ השוואה למעבידים שדורש הפקדות שוות של המעביד לתוכנית בכל פעם שהעובד מפקיד. דומה ל 401K בארצות הברית, וכן לקופות בישראל, אבל עם הגבלת הפקדות יותר נמוכה ופשטות יתר מבחינת החוק והתפעול (ולכן יותר זול בדרך כלל). מבחינה אדמיניסטרטיבית אפילו שזה תחת קטגוריית השם IRA, מתייחסים לזה בנפרד^[5].